וירוס פפילומה האנושי (HPV)
זנים, סכנות, אבחון וטיפול (מעודכן ל-2026)
וירוס הפפילומה האנושי הוא קבוצה של למעלה מ-200 זנים של נגיפים המועברים במגע מיני. הוא נחשב לאחד הזיהומים השכיחים ביותר בעולם, כאשר הסטטיסטיקה מלמדת כי למעלה מ-90% מהאוכלוסייה ייחשפו לנגיף במהלך חייהם, אולם בקרב כ-92% מהנדבקים, המערכת החיסונית תצליח להתגבר על הזיהום והוא יחלוף מעצמו ללא נזק רפואי. בקרב ה-8% הנותרים, הווירוס הופך לזיהום עקבי (Persistent Infection) שנותר בגוף. נוכחותו הממושכת של הנגיף בגוף מתפצלת לשני מסלולים עיקריים:
- זנים בסיכון נמוך: רוב הזנים הללו לא יגרמו לשום נזק והם כלל לא נבדקים בבדיקת הפאפ. חלק מזנים אלה עלולים לגרום להופעת יבלות (קונדילומות) באזור איברי המין, פי הטבעת או הלוע. יבלות אלו הן ממצא שפיר; ואף "מרגיע" מבחינה אונקולוגית, שכן הן מעידות לרוב על הדבקה בזן שאינו מסרטן. לעיתים חל בלבול בינן לבין "מולוסקום קונטגיוזום" (הנגרם מווירוס אחר ומדבק מאוד), ולכן אבחנה רפואית היא קריטית.
- זנים בסיכון גבוה: קבוצה של כ-13 זנים שעלולים לגרום לאורך שנים לשינויים ממאירים בתאים המודבקים. אם שינויים אלו אינם מזוהים בבדיקות סקר ואינם מטופלים, הם עלולים להתפתח לסוגי סרטן שונים, ובראשם סרטן צוואר הרחם, אך גם סרטן הפות, הנרתיק, הפין, פי הטבעת והלוע.
מכיוון שהווירוס לרוב אינו גורם לתסמינים כמו כאב או גרד, והמחלה מתגלה לרוב רק בבדיקות סקר תקופתיות (אלא אם נגרם נזק מתקדם המוביל לדימום או פצעים), המעקב הרפואי הוא הכלי היעיל ביותר שלנו לאבחון מוקדם וטיפול אפקטיבי.
אז מהי בעצם בדיקת PAP?
ומה אם תוצאות בדיקת הפאפ אינן תקינות?
מהי בדיקת קולופוסקופיה (Colposcopy)?
קולופוסקופיה היא הליך רפואי המשמש לבחינה קרובה ומדוקדקת של צוואר הרחם, הנרתיק והעריה (האיברים החיצוניים). לרוב, הבדיקה מומלצת כאשר בדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם(pap) או בדיקת צוואר שגרתית לא תקינה.
במהלך הבדיקה, הרופא משתמש בקולפוסקופ – מכשיר המצויד בעדשות מגדילות ובתאורה חזקה שנותר מחוץ לגוף ומאפשר מבט מפורט על הרקמות. לאחר החדרת ספקולום וניקוי צוואר הרחם, הרופא מורח תמיסה (חומצה אצטית) שצובעת את האזורים החשודים ומסייעת לקבוע האם נגיף הפפילומה (HPV) גרם לנזק טרום-סרטני או סרטני. במידה ומזוהים אזורים עם רקמה לא תקינה, תילקח ביופסיה (דגימת רקמה קטנה) לצורך אבחון מדויק במעבדה. קולפוסקופיה היא פרוצדורה בטוחה שניתן לבצע בכל שלב בחיים, כולל במהלך היריון, ואין לה השלכות משמעותיות מלבד אי-נוחות קלה או דימום קל למשך מספר ימים.
טיפול בשינויים טרום-סרטניים: כריתת לולאה חשמלית (LEEP/LLETZ)
כאשר מאותרים שינויים טרום-סרטניים או סרטניים, מבוצעת פעולה כירורגית להסרת הרקמה הנגועה בצוואר הרחם. בעבר, הפעולה המקובלת הייתה קוניזציה (כריתת חרוט (Cone Biopsy שכללה הסרה נרחבת יותר של רקמה בצורת קונוס. כיום, במקום הקוניזציה המסורתית, נהוג לבצע פעולה ממוקדת ושמרנית יותר הנקראת כריתת לולאה חשמלית של אזור המעבר. בשיטה זו, כורתים רק חלק קטן ומדויק מהאזור שבו נגיף הפפילומה גרם לנזקיו, תוך שימוש בלולאת חוט דקה המחוברת לזרם חשמלי במתח נמוך. זוהי פעולה קצרה, אשר אינה כרוכה בכאב, וניתן לבצעה תחת הרדמה מקומית.
לאחר הפעולה מומלץ לנוח ביום הטיפול ולחזור לפעילות שגרתית למחרת, כאשר תהליך ההחלמה עשוי להיות מלווה בדימום קל או בהפרשה כהה למשך מספר שבועות; במהלך תקופה זו (כארבעה שבועות) יש להימנע מקיום יחסי מין, שימוש בטמפונים או טבילה בבריכה ובאמבטיה כדי לאפשר לאזור להחלים כראוי. יתרונה הגדול של הטכניקה המודרנית, מעבר ליעילותה המוכחת במניעת סרטן, הוא בכך שהיא אינה משפיעה משמעותית על סיכויי ההיריון והילודה בעתיד.
טיפול ביבלות איברי המין (קונדילומות)
כאמור, זנים מסוימים של וירוס הפפילומה גורמים להופעה של יבלות, הידועות כקונדילומות. אלה ניתנות לטיפול במגוון שיטות שמטרתן להסיר את הנגעים ולמנוע את התפשטותם. ניתן לטפל ביבלות באמצעים כימיים הכוללים משחות או תמיסות ייעודיות למריחה עצמית או מרפאתית, הממיסות את הרקמה הנגועה בהדרגה לאורך מספר שבועות. אפשרויות טיפול נוספות כוללות הקפאה באמצעות חנקן נוזלי (קריותרפיה), הגורמת ליבלת לנשור לאחר מספר טיפולים, או שימוש באנרגיית חום לצריבת היבלות באמצעות מחט חשמלית או לייזר. במקרים של נגעים נרחבים או עמידים במיוחד, ייתכן שהרופא להמליץ על הסרה כירורגית תחת הרדמה מקומית. חשוב לציין כי בחירת הטיפול תלויה במיקום היבלות, בגודלן ובמספרן, ולכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל כדי להתאים את שיטת הפעולה המיטבית לכל מקרה.
האם הנגיף נשאר בגוף לתמיד?
כפי שצוין לעיל, מערכת החיסון של הגוף מסוגלת במקרים רבים להתגבר על נגיף הפפילומה (HPV) ולנקות אותו מהגוף באופן טבעי, אך לעיתים הוא נותר במצב רדום. במקרה של קונדילומות (יבלות), הנגיף מתרכז בנגעים עצמם, ולכן הסרתם או צריבתם מסייעת לסילוקו במרבית המקרים, אם כי ייתכנו מקרים של חזרת יבלות באזורים סמוכים. לאחר ביצוע פעולת כריתה (באמצעות לולאה חשמלית כאשר אותרו שינויים ממאירים או טרום ממאירים), הסיכוי שהנגיף ייעלם מהגוף עומד על כ-80%, שכן הסרת הרקמה הנגועה מפחיתה משמעותית את העומס הנגיפי ומאפשרת למערכת החיסון "להשתלט" על שאריות הנגיף.
בשל כך, לאחר טיפול בשינויים טרום-סרטניים, קיימת חשיבות מכרעת למעקב קפדני: ההמלצה המקובלת היא ביצוע בדיקות פאפ וקולפוסקופיה ולעיתים בדיקת HPV חוזרת, אחת לכל חצי שנה במשך שנתיים לפחות. כך ניתן לוודא שצוואר הרחם החלים וכי לא נותרה עדות לפעילות של הנגיף.
האם כדאי להתחסן בחיסון נגד וירוס הפפילומה גם לאחר חשיפה לנגיף?
גם אם כבר הייתה חשיפה לנגיף הפפילומה (HPV) או שהתגלו נגעים, קיימת חשיבות רבה לקבלת החיסון. מחקרים קליניים ומטא-אנליזות עדכניות מאששים כי בקרב נשים שעברו טיפול בנגעים טרום-סרטניים, החיסון פועל כטיפול משלים יעיל ומפחית את הסיכון להישנות נגעים בדרגה גבוהה בשיעור של כ-60-80%. במהלך המפגש הרפואי, הרופא לרוב יציע להתחסן כדי להגן מפני זנים נוספים של הנגיף אליהם האישה טרם נחשפה, ובנוסף עשוי להמליץ על תכשירים המסייעים למערכת החיסון להתמודד עם הנגיף הקיים מהר יותר.[1]
לסיכום, חשוב לזכור כי למרות השכיחות של נגיף הפפילומה, סרטן צוואר הרחם הוא מחלה נדירה מאוד בישראל, עם כ-100-150 מקרים בשנה בלבד. בזכות מערך בדיקות הסקר (פאפ), ברובם המכריע של המקרים הגילוי הוא מוקדם מאוד וניתן לטיפול יעיל; לעיתים הטיפול מסתכם בפעולה פשוטה כמו קוניזציה (או כריתת לולאה) השומרת על הרחם, ורק במקרים מורכבים יותר יהיה צורך בכריתת רחם בגישה זעיר-פולשנית או בגישה פתוחה.
השילוב בין בדיקות סקר תקופתיות, בירור באמצעות קולפולסקופיה בעת הצורך וטיפול ממוקד בנגעים, מאפשר שליטה מלאה במצב. גם לאחר חשיפה לווירוס, לחיסון יש תפקיד מכריע בהפחתת הסיכון להישנות המחלה בשיעור של כ-80%. ערנות רפואית, לצד המעקב הנדרש, הן הדרכים הטובות ביותר להבטיח גילוי מוקדם ולמנוע התפתחות של מחלה עתידית.
[1] Han L, Zhang B. Can prophylactic HPV vaccination reduce the recurrence of cervical lesions after surgery? Review and prospect. Infect Agent Cancer. 2023 Oct 29;18(1):66. doi: 10.1186/s13027-023-00547-2. PMID: 37898754; PMCID: PMC10613367.